#אשת_השבוע_שלי
השבוע בחרתי לפרגן ליונית קריב כהן, נשואה לאמנון, אמא לשתי בנות, ירושלמית במקור,בוגרת רנה-קסין, מזה כ16 שנים תושבת אשדוד.
יונית כותבת שירה, מצלמת, מציירת בשמן ואקריליק האומנות בכלל היא חלק בלתי נפרד מחייה. גם כתבה ספר ילדים "שנופון ונקודה" שעתיד לצאת לאור בקרוב.
יונית זכתה באליפויות נוער לריצה מקום ראשון, וגם בפרס ויקטור הוגו ב 1995 - לספר שירה "ושכחתי לומר" שהוקדש ליוני נתניהו אחיו של בנימין נתניהו (ראש הממשלה גם אז), ששלח לה אות הוקרה על ספרה המרגש.
בהמשך התקבלה לעבוד כמנהלת חדר כושר באנייה של "טד הריסון" שיוצאת מאנגליה וזכתה להגשים חלום נוסף גם לטייל בעולם בדרך מקורית לטייל וגם להרוויח כסף - כשכל הזמן ממשיכה לצלם.
ב2016 עברה תאונת דרכים קשה בה נפגעה ברגליים, בגב ובראש, גם הזיכרון שלה נפגע והיא נאלצה ללמוד ללכת מחדש. יונית הייתה על כיסא גלגלים קרוב לשנה וחצי . בעקבות התאונה נאלצה לוותר על המקצוע שלה כמדריכת ספורט, מה שגרם לה לחזור לאהבה הקודמת שלה, לצילום, בו היא רואה דרך לריפוי נפשי.
השפעת התאונה נמשכת ועד היום היא חולת crps מחלה שהסימפטום שלה הוא כאב בלתי פוסק לרגע בכף רגל השמאלית. יונית מתמודדת יום יום במשימות הכי פשוטות מתוך קבלה והשלמה עם הכאב שהפך להיות חלק בלתי נפרד ממנה, ועם זאת, מתוך רצון עז לקום להצליח ולהוכיח לבנות שלה שאפשר למרות כל הקשיים ועם אמונה ותקווה להגשים חלום.
כיום הצילומים שלה נמצאים בתערוכות בעולם, ביניהם, צילומי רחוב, צילומי אנשים כמובן אירועים וטבע. בשנה האחרונה, גם מצלמת עבור סוכנויות מובילות בארץ, דרך הצילומים מוצאת יונית את הקשר בין האדם לטבע ומגלה מתוך העדשה עולם חדש ואחר.
יונית מסיימת ב- אני מאמין שלה לכך שאפשר להתגבר על כל קושי ובמשפט מתוך ספר שירה שכתבה "לא רק לפרחים עלי כותרת,
גם לאדם "